ביטון ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

החלטה

בפני בקשת התובעים – המבקשים, לצירוף עו"ד איתן ברקאי אשר מונה ככונס נכסים לצורך מימוש משכנתא נשוא ההלוואה אותה נטלו המבקשים מאת המשיב.

בנוסף, הוגשה על ידי המבקשים בקשה למחיקת סעיפים 1 – 13 לכתב ההגנה מטעם המשיב.

אקדים ואומר כי לא מצאתי צידוק לשתי הבקשות האמורות, ולפיכך, דחיתי את שתיהן מהנימוקים אשר יפורטו להלן.

לעניין בקשת המבקשים להוספת כונס הנכסים כנתבע נוסף בתובענה, כבר נתנה החלטת בית המשפט (כב' השופט גד גדעון) ביום 25/3/09, לפיה דחה בית המשפט את הבקשה כאמור.

בהחלטתו כאמור, הפנה בית המשפט להחלטת כב' השופטת בהט, אשר דנה בתיק זה, בהחלטה מיום 27/6/06 ומיום 11/4/06, כי כתב התביעה אינו מפרט את עילת התביעה, ועל כן לא ניתן ללמוד מכתב התביעה מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות ויתכן כי לו נדרשה הכרעת הדחייה על הסף בטענת התיישנות, היה מקום לקבל את הבקשה לדחייה על הסף בטענה זו.

במסגרת ההחלטה כאמור, נתנה למבקשים הזדמנות נוספת לתיקון כתב התביעה, תוך הגבלת התיקון לפירוט טענתם בעניין התרשלות המשיב (או כונס הנכסים מטעמו) בגין אי מימוש המשכנתא בתוך זמן סביר ממועד פתיחת תיק ההוצל"פ כנגד המבקשים.

כאמור לעיל, הוסיף בית המשפט וקבע בהחלטתו כי אינו מתיר הוספת עילות נוספות במסגרת תיקון כתב התביעה וכן קבע כי אינו מתיר הוספת נתבעים נוספים לרבות כונס הנכסים עצמו.

בנוסף, קבע כב' בית המשפט כי היה ולא יוגש כתב תביעה מתוקן כאמור, לא יהא מנוס ממחיקת התביעה על הסף.

5.על החלטה זו הוגשה בר"ע אשר נדונה בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (בר"ע 554/09, כב' השופטת רחל ברקאי), אשר בהחלטה מיום 26/10/09 דחתה את הבקשה על כל נימוקיה.

בהחלטתו קבע כב' בית המשפט המחוזי כי משהתיר בית המשפט קמא למבקשים לתקן את כתב התביעה, נתונה הרשות בידם לעשות כן,אם כי אין בידם החובה לעשות כן ובהימנעם, חושפים עצמם לסיכון כי תביעתם תידחה על הסף באם יחזור בית המשפט ויידרש לכך (סעיף 6 להחלטה).

בנוסף, לא מצא כב' בית המשפט המחוזי בסיס למתן רשות ערעור בגין עצם הגבלת רשות תיקון כתב התביעה לסוגיה ספציפית – דהיינו מועד היווצרות העילה, ממנה נגזרת שאלת ההתיישנות, וזאת לאור הצהרת ב"כ המבקשים כי המחלוקת היחידה העומדת לדיון נוגעת

לטענה כי המשיב וכונס הנכסים מטעמו לא פעלו למכירת הדירה בתוך זמן סביר. בנוסף, נקבע כי באם רצונם לתקן את כתב התביעה במסגרת רחבה יותר, עליהם להתכבד ולהגיש בקשה מסודרת לתיקון כתב התביעה, בקשה עליה יוכל המשיב להגיב.

יצוין כי לבקשת המבקשים הוארך המועד להגשת כתב תביעה מתוקן על פי החלטת בית המשפט מיום 3/11/09. סופו של דבר, בקשה כאמור, לתיקון כתב התביעה לא הוגשה על ידי המבקשים. אדרבא, ביום 17/12/09 נתנה הודעת ב"כ המבקשים כי אין בדעתם לעשות כן וכי לטעמם כתב התביעה המקורי מקיים עילת תביעה ולפיכך, לבחירתם, נותר על כנו.

6.תחת הגשת כתב תביעה מתוקן, הגישו המבקשים בקשה לצירוף עו"ד איתן ברקאי, כונס הנכסים, כנתבע נוסף בתובענה. את בקשתם כאמור, לא תמכו המבקשים בתצהיר לתמיכה בעובדות האמורות בה כמצוות תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקסד"א).

עיקר נימוקי הבקשה לצירוף כונס הנכסים הינם הטענות בדבר היותו הגורם הדומיננטי לנזק שנגרם למבקשים, עקב רשלנות במכירת הדירה נשוא התובענה, 5 שנים ממועד פינויה ביום 2/7/09.

הצידוק לאי צירוף תצהיר לתמיכה בבקשה, מפורט בסעיף 5 לבקשה לפיו..." אין זה שנוי במחלוקת שהנתבע הנוסף נתמנה לכונס נכסים תוך הפניה לנספח ח' לתביעת המשיב כנגד המבקשים בהליך אחר ואף מבלי שהמסמך האמור צורף לבקשה.

7.ביום 13/1/10 נערך דיון בשתי הבקשות נשוא החלטה זו בפני המוטב הנוכחי ובמהלכו שב ב"כ התובעים והצהיר כי אין בדעת התובעים לתקן את כתב התביעה, כאשר ב"כ המשיב טען הן במסגרת תשובתו בכתב לבקשה לצירוף נתבע נוסף והן בפני בית המשפט בתמצית, כי הבקשה כאמור אינה מנומקת דיה, אינה נתמכת בתצהיר כדרישת תקסד"א.

בטיעוניו במהלך הדיון העלה ב"כ המבקשים טענות לרבות לעניין טענת התיישנות ביחס לצירוף כונס הנכסים כנתבע נוסף, תוך אזכור מועדי התגבשות הנזק לטעמו, כאשר לדבריו: " יכול להיות שנעשה משגה ולא פרטתי בבקשת הצירוף את העובדות עליהן רציתי להרחיב היריעה, מבקש שהות לקצוב לי זמן לעשות כן על מנת להביא את התביעה לסיומה". (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 13/1/10).

8.לאור דבריו ולפנים משורת הדין, נעתר בית המשפט בהחלטתו לבקשת ב"כ המבקשים להשלמת טיעוניו לעניין הוספת נתבע נוסף. ההשלמה כאמור הוגשה ושוב נמנעו המבקשים לתמוך טיעוניהם בתצהיר בטענה כי טיעוניהם נסמכים על מסמכים ערוכים על ידי כונס הנכסים ובחתימת ידו וכן על רשומות המשיב – הנתבע בתובענה.